אטלנטה הוקס (2 – 3) 97 – מיאמי היט (4 – 1) 106

התוצאה הייתה צפויה למדי. והאמת? גם הדרך.

ההוקס היו במשחק. במשך 5 דקות. אז הם איבדו את היתרון שלהם בפעם הראשונה ואחרונה, כאשר עד לסיום השאלה היא לא "מי?" אלא "כמה?"

במהלך הרבע הראשון ההפרש היה בן 11 נק'. אטלנטה צמצמו ל-4 בלבד בתחילת הרבע השני, רק בשביל לראות את ההפרש צומח כמה דקות אחר כך ל-15. אותו הסיפור בתחילת הרבע השלישי, רק שאז ההפרש צמח מחדש ל-18 נק', אותו הדבר ברבע האחרון, אז ההיט העלו שוב את ההפרש, הפעם ל-16, 3 דקות לסיום.

הסיפור של המשחק הוא המשך ההצטיינות של קנדריק נאן. 28 נק' היו לשחקן המפתיע של העונה. 10 מ-15 מהשדה, 4 מ-6 מהשלוש. ואם יד הנפץ של נאן לא הספיקה, הרוקי השני של ההיט (טיילר הירו) עלה מהספסל והוסיף 17 נק' משלו (53% אפקטיבי).

מי שניצח על מקהלת ההיט, הוא ג'ימי באטלר שאולי היה סולידי (מינוס) בתחום הסקורינג (5 נק'. 2 מ-10 מהשדה), אבל דומיננטי בכל שאר התחומים  –

11 אסיסטים, 9 ריבאונדים, 6 חטיפות, 3 גגות.

צריך לתת מילה טובה לג'ימי. בלילה בו הוא לא פגע, הוא לא הכריח, אלא עשה את כל השאר, ונתן לילדים של ההיט מקום לפרוח. יש להיט המון סיבות להיות אופטימיים אחרי תחילת עונה זו.

בשורות אטלנטה שחסרה הלילה את יאנג, בלטו ג'אברי פארקר עם משחק התקפי מצוין של 23 נק' ב-69% אפקטיבי, לצד 8 ריבאונדים (3 בהתקפה),

ודאנדרה באמברי עם כמעט טריפל דאבל (18 נק' ב-66% אפקטיבי, 10 רב' מהם 6 בהתקפה, ו-8 אסיסטים).

ניו אורלינס פליקנס (1 – 4) 122 – דנבר נאגטס (4 – 1) 107

ההפתעה (?) של הלילה.

לא בשונה מהמשחק המוקדם, גם המשחק בין הפליקנס ונאגטס התנהל בשליטה של קבוצה אחת.

הרבע הראשון עוד היה צמוד, כאשר הפליקנס מובילים במשך מרבית הדקות, והנאגטס מבליחים עם יתרון של נק', רגעים לפני סיומו של הרבע הראשון.

מאותו הרגע, אלו היו הפליקנס ששלטו במשחק. אם ברבע השני (התנהל כולו ביתרון של הפליקנס) ההפרשים היו עדיין זניחים (היתרון נע בין 3 נק' ל-8 נק' במשך רוב הרבע),

אז ברבע השלישי המנעד היה סביב ההפרש הדו ספרתי,

וברבע האחרון גבול 20 נקודות ההפרש נפרץ (7 דקות לסיום), ושארית הרבע הפכה לדיון אקדמי על "מתי הולכים הביתה?" (הנאגטס בחלק הלא נעים של באק-טו-באק).

אז מה הפליקנס עשו נכון הלילה?

קודם כל, השינוי ברוטציית הגארדים. הלילה רדיק ירד לספסל, ואת מקומו תפס הולידיי שחזר מפציעה.

את עמדת הפוינט גארד איישו לונזו בול ופרנק ג'קסון, כאשר רדיק ווהארט משלימים את הרוטציה.

השליטה של בול וג'קסון בקצב המשחק הייתה מושלמת. פעם אחר פעם הפליקנס טסו קדימה, לא רק אחרי חטיפה. אחרי ריבאונד הגנה, ואפילו אחרי סל של הנאגטס.

המהירות הזו בהתקפה תפסה נאגטס לא מוכנים הגנתית, ואפשרה לאינגראם להמשיך פרוח.

לונזו בול סיים אחלה משחק שהסטטיסטיקה האישית פשוט לא מצליחה לתאר נאמנה –

9 נק' (4 מ-7 מהשדה, 1 מ-2 מהשלוש), ו-8 אסיסטים. את ניהול המשחק החכם, הסטטיסטיקה השפוטה פשוט לא מצליחה לתאר.

פרנק ג'קסון מהספסל מוכיח שיש לפליקנס עומק בעמדת הרכז הכה חשובה, הוא סיים את הלילה עם 21 נק' באחוזים נהדרים (8 מ-10 מהשדה, 4 מ-6 מהשלוש)

וברנדון אינגראם המשיך לבנות את ערכו, כאשר את המשחק הוא מסיים עם 25 נק' (7 מ-12 מהשדה, 2 מ-4 מהשלוש)

שאלתי מה הפליקנס עשו נכון הלילה, וכתבתי על הקצב. הדבר השני הוא ניצול החולשה של יוקיץ' בהגנה.

פייבורס פצוע, ולכן מי שפתח את המשחק בעמדת הסנטר של הפליקנס הוא אוקפור.

יש לאוקפור לא מעט חוסרים במשחקו, אבל התקפה, הבחור יודע לשחק. פעם אחר פעם הוא קיבל את הכדור בצבע, ופעם אחר פעם הוא החזיר דיבידנדים נדיבים –

26 נק', 8 מ-13 מהשדה, 10 מ-13 מהעונשין.

יוקיץ' מנגד, סיים את המשחק 13 נק', 6 רב', ו-6 אס'.

חוץ מיוקיץ', אף שחקן של דנבר לא ממש בלט הלילה, אולי למעט פורטר ג'וניור בהופעה נדירה על הפרקט, שסיים את הלילה כקלע הבולט של הנאגטס –

15 נק', 5 מ-8 מהשדה. רוב הנקודות הגיעו כאשר המשחק כבר היה גמור.

לוס אנג'לס קליפרס (4 – 2) 103 – סן אנטוניו ספרס (3 – 1) 97

זה המתכון של הקליפרס השנה. 3רבעים בהם הקליפרס מוליכים בהפרש חד ספרתי, ריצה שמעלה את ההפרש לפער דו ספרתי, וסוף סיפור.

הבעיה של רוב מוחלט של קבוצות הליגה עם הקליפרס השנה היא שבעוד שזה ברור וצפוי מהיכן יגיעו הנק' שלהם, זה קשה מאוד לעצור אותם. זה לצד היכולת שלהם ללחוץ על הברקס בצד ההגנתי, הופך את הקליפרס לאגוז קשה לפיצוח.

הלילה? אותו הדבר בדיוק.

משחק צמוד במשך 3 רבעים (יתרון נקודה לספרס אחרי רבע 1, יתרון 2 לקליפרס במחצית. יתרון 5 לקליפרס בתחילת הרבע האחרון).

ורבע אחרון בו הקליפרס עוצרים את הספרס על 6 נקודות ב-6 הדקות הראשונות של הרבע.

זה הספיק לקליפרס לעלות ליתרון של 13 נק' באמצע הרבע האחרון, יתרון אותו הקליפרס הצליחו להחזיק כל הדרך ל-W, למרות ניסיונות צמצום של הספרס (הורידו את ההפרש עד ל-4 בלבד).

קאוויי שוב היה נהדר. את המשחק הוא סיים עם 38 נק', 12 רב', ו-4 חטיפות. לצדו בלט הראל ששוב נתן תרומה מכריעה מהספסל, הפעם הוא סיים משחק עם 24 נק' (9 מ-11 מהשדה).

בשורות הספרס בלטו דרוזן עם 29 נק' (13 מ-21 מהשדה), ודרק ווייט עם 20 (6 מ-11 מהשדה, 3 מ-4 מהשלוש).